סיכום מושב קהילת הגירה 2015


 
 

יו"ר המושב: ד"ר קארין אמית, המרכז האקדמי רופין

מציגים:

ד"ר אושרת הוכמן, המרכז האקדמי רופין  ופרופ' סיביל הילברון מכללת כנרת

אני גרמני בישראל וישראלי בגרמניה": הזדהות של ישראלים וגרמנים דור שני לשואה"

מחקר הבוחן מנגנונים שיוצרים זהות רב-תרבותית. המחקר מבוסס על ראיונות עם יהודים גרמנים (שנולדו בגרמניה) וחיים בישראל או בגרמניה. העבודה דנה בזהות המורכבת של אוכלוסייה זו- זהות יהודית, ישראלית וגרמנית. בהקשר הגרמני יש לקחת בחשבון גם משמעות אתנית ולאומית, כמו גם את המורכבות של הקשר ההיסטורי המחבר בין היהדות לגרמניה.

המחקר בוחן את המשמעיות של הזהות האתנית בקרב ילידי גרמניה בישראל ויהודים בגרמניה. ברקע נמצאות תיאוריות העוסקות בזהות (המודל של Berry) ותיאוריות של זהות אישית וחברתית. המחברות מצביעות על הקושי של אימוץ המודל של Berry  כפשוטו. הן מסתכלות על הזהות כדינאמית ומורכבת ממספר זהויות, אבל מאמינות שכן אפשר לאתר אצל האדם איזו זהות משמעותית יותר עבורו בתוך ריבוי הזהויות.

המחקר התבסס על 21 ראיונות בגרמניה ובישראל. כל הנחקרים חילוניים בהגדרה וצאצאים לניצולי שואה. בהרצאה הוצגו ציטוטים מראיונות המחדדים את מורכבות הזהות של אוכלוסייה זו.

ד"ר אנה פרשיצקי, אוניברסיטת בר אילן

הון תרבותי בהגירה: ארגון "פישקא" של צעירים דוברי רוסית בתל אביב

ההרצאה מבוססת על עבודה משותפת עם פרופ' לריסה רמניק . בהרצאה  מוצג ארגון "פישקא" – עמותה רשומה הפועלת בתל אביב. הארגון הוקם על ידי דור אחד וחצי של עולים מבריה"מ לשעבר, כ 20 שנה לאחר הגעתם לארץ. הארגון עוסק בארגון אירועים חברתיים שונים המשלבים בין התרבות הרוסית לישראלית.

בהרצאה הוצג הפרופיל של חברי הארגון: בני 30, רווקים, משכילים ממקצועות חופשיים מתחומים שונים ומתחום האומנות והמשחק- מעמד ביניים תל אביבי. חברי הארגון מציגים עמדה היוצאת מתוך גאווה ותופסים את עצמם כ"אינטליגנציה" רוסית. חלק מהפעילות קשור לחגים רוסיים וחלק מנסה לשלב בין חגים יהודיים או אירועים ישראלים (כולל למשל חגיגות מימונה).

המחקר נעשה באמצעות תצפית משתתפת של שנתיים וראיונות עם חברי הארגון ומיסדיו. הרקע התיאורטי נשען על תיאוריות של הון תרבותי (בורדייה) והשתייכות למרחב אורבני.  במחקר מנסות החוקרות להבין כיצד חברי הארגון יוצרים צורות חדשות של הון תרבותי, מהם מרכיביו של הון זה ואילו משמעויות מעמדיות ואתניות יש לארגון. בהרצאה הממצאים מוצגים באמצעות ציטוטים מראיונות ותמונות הממחישות את פעילות "פישקא".

פרופ' ברברה אוקון- האוניברסיטה העברית

שינויים בפריון של מהגרות ישראליות מבריה"מ לשעבר

המאמר עוסק בנתונים הקשורים לבניית המשפחה בשלבים שונים בחיי האישה ובוחן את מספר הילדים האידאלי בקרב מהגרות מבריה"מ בישראל. בהרצאה הוצגו הסברים תיאורטיים לשינויים לאורך זמן בפריון נשים מהגרות והוצג המקרה הייחודי הישראלי באמצעות המהגרות מבריה"מ לשעבר. הוצגו שני הסברים לשינויים בפריון: הסבר האסימילציה והסבר הסלקטיביות.

המחקר בוחן באמצעות הסקר החברתי של הלמ"ס כמה ילדים יש למהגרת מבריה"מ לשעבר עד גיל מסוים? מהו הפריון המצטבר? מהי ההשפעה של ההשכלה? ומהו מספר הילדים האידאלי? המחקר מתמקד במהגרות דור וחצי בשני שלבי גיל (25-29, 40-49). הממצאים תומכים בהסבר האסימילציה החלקית ומצביעים על חשיבות השכלת האישה. נמצא כי המספר האידאלי של ילדים גבוה מהמספר בפועל.